בשנות פעילותה האחרונות הפעילה קרן בת־שבע דה רוטשילד שלוש תוכניות מענקים שונות במקביל, ותמכה הן בסמינרים בתחומים המצויים בחוד החנית של המחקר המדעי, הן בסדנאות בין־תחומיות, הן במלגות שאִפשרו למומחים מובילים מחו"ל לבקר בישראל. פרט לכך, תוכנית המלגות ע"ש אהרן ואפרים קציר, שאף היא מתוקצבת על ידי קרן בת־שבע דה רוטשילד, הציעה מלגות נסיעה לתלמידי מחקר המנהלים מחקרים משותפים במעבדות מובילות ברחבי העולם. חֶבר יועצים הפועל בחסות האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים הנחה את פעילותה המדעית של הקרן לכל אורך שנות פעילותה.

רשימה מלאה של נתמכי קרן בת־שבע לדורותיהם (1963-2022)

רקע היסטורי

הברונית בת־שבע דה רוטשילד (1914-1999) הייתה ביולוגית שרכשה את השכלתה בסורבון שבפריז, עבדה זמן מה במכון פסטר בעיר, ומאוחר יותר למדה גם באוניברסיטת קולומביה שבניו יורק. במלחמת העולם השנייה היא התגייסה בניו יורק לצבא צרפת החופשית והתנדבה לכוחותיו המזוינים. היא הוצבה בלונדון, השתתפה בנחיתת בעלות הברית בנורמנדי, ובסופו של דבר הגיעה לפריז, שם שירתה כמקשרת בין הצרפתים לבין צבא ארצות הברית.

בשנות החמישים הגיעה לביקורים תכופים במדינת ישראל הצעירה, ובמסגרת זו פגשה את פרופ' אפרים קציר ממכון ויצמן למדע ואת פרופ' אלכס קינן מהאוניברסיטה העברית בירושלים. השניים שכנעו אותה בדבר הצורך הדחוף לתמוך במחקר בסיסי בישראל. בעקבות זאת הקימה את הקרן הנושאת את שמה, וניהלה אותה במסירות רבה עד אחרית ימיה.

בשלהי 1956, אחרי מבצע קדש (מלחמת סיני), הייתה בת־שבע דה רוטשילד לבת היחידה למשפחתה האגדית שהשתקעה בישראל. היא השתלבה בחיים הציבוריים בארץ, וב־1989 זכתה בפרס ישראל היוקרתי על תרומותיה הרבות לחברה בישראל, ובהן הקמתן של להקות המחול בת־שבע ובת דור.

קרן בת־שבע דה רוטשילד נוסדה בתור קרן עומדת פרטית, תחילה בניו יורק בשנת 1958, ובשנת 1965 גם בישראל. בנדיבותה הרבה החליטה הברונית בת־שבע דה רוטשילד להעביר בשנת 1993 את הקרן לניהולה של האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים.