רשימת קיצורי מקלדת
שנה גודל כתב: + -

קרן בת-שבע דה רוטשילד

קרן בת-שבע דה רוטשילד
הברונית בת-שבע דה רוטשילד (צילום: ארכיון האקדמיה למדעים)
מטרת קרן בת-שבע היא לקדם את המדע בישראל למען תושבי ישראל. הנהלת הקרן מונה חמישה חברים, ואת פעילותה המדעית מכוון חבר יועצים המורכב ממדענים ישראלים בכמה תחומים.

א. רקע היסטורי ומטרות

הברונית בת-שבע דה רוטשילד (1999-1914) הייתה חוקרת ביולוגיה שרכשה את השכלתה בסורבון שבפריז ובאוניברסיטת קולומביה שבניו יורק ועבדה תקופת מה בפריז במכון פסטר. במלחמת העולם השנייה היא התגייסה בניו יורק לצבא צרפת החופשית ונשלחה לשרת בלונדון. היא השתתפה בנחיתת בעלות הברית בנורמנדי והגיעה לפריז, ושם נשארה לשרת בתפקיד מקשרת בין כוחות צרפת לכוחות ארצות הברית.
 
בשנות החמישים ביקרה בארץ לעתים תכופות. בין השאר נפגשה עם פרופ´ אפרים קציר ז"ל ממכון ויצמן למדע ועם פרופ´ אלכס קינן ז"ל מהאוניברסיטה העברית בירושלים, והם שכנעו אותה בצורך הדחוף להירתם לתמיכה במחקר הבסיסי בישראל. היא ייסדה אפוא את קרן בת-שבע דה רוטשילד לקידום המדע בישראל, ועד ימיה האחרונים ניהלה אותה במסירות רבה.
 
לאחר מבצע קדש, בסוף 1956, השתקעה בת-שבע דה רוטשילד בישראל. היא הייתה היחידה ממשפחתה המפורסמת שעשתה זאת. בארץ היא הייתה פעילה בחיים הציבוריים. שתי אהבותיה הגדולות של אישה מיוחדת זו היו המדע והאמנויות. בשנת 1989 היא זכתה בפרס ישראל על תרומה מיוחדת לחברה ולמדינה, בין השאר ייסוד להקות המחול בת-שבע ובת דור.
 
קרן בת-שבע נוסדה כקרן פרטית שמורה, תחילה בניו יורק בשנת 1958 ובשנת 1965 גם בישראל. בשנת 1993 העבירה הברונית דה רוטשילד את הקרן לידיה של האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים.
 
מטרת קרן בת-שבע לקדם את המדע בישראל למען תושבי ישראל. הנהלת הקרן מונה חמישה חברים, ואת פעילותה המדעית מכוון חבר יועצים המורכב ממדענים ישראלים בכמה תחומי דעת. נשיא הקרן הוא סגן נשיאת האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים.
 
מאז היווסדה הייתה הקרן חלוצית ביזמותיה ובגמישותה והיא משתנה בהתמדה כדי למלא את צרכיו הצצים ועולים של המדע בישראל. בכך הניחה את היסודות לפעילות דומה של גופים נוספים. בראשיתה תמכה בפרויקטים יישומיים גדולים ברפואה ובחקלאות. עם הזמן החלה לתת מענקי מחקר קטנים למדענים צעירים. היא הייתה בין הראשונים שנרתמו לעזרתם של מדענים שבאו לארץ בגל העלייה הגדול מברית המועצות לשעבר.
 
הקרן תומכת בפעילויות מדע למיניהן ובייחוד בנושאים חדשים הראויים לקידום בארץ. היא מעניקה הון ראשוני לקדם פרויקטים ייחודיים בנושאים כגון גנום האדם, אנרגיות גבוהות וקרינת הסינכוטרון. היא מקדמת שטחי מחקר כגון אבולוציה ומערכות מיקרו-אלקטרומכניות. בשנים 2002-2007 היא העניקה ´מלגות רופא-חוקר´ במסגרת תכנית ייחודית לרופאים צעירים לקידום המחקר הקליני. בקיץ 2011 היא החלה פרויקט תלת-שנתי לתמיכה במחקר בסיסי במדעי כדור הארץ.
 

ב. קול קורא לשנת 2020 להגשת בקשות לקרן בת שבע ולקבלת מענקי השתלמות ע"ש אהרן ואפרים קציר 

 

ג. פעילות הקרן, מידע והנחיות וטפסי פנייה 

פעילות הקרן למען קידום המחקר בישראל באה לידי ביטוי בדרכים אלו:
 
סמינרי בת-שבע
הקרן מקיימת סמינרים שנתיים המיועדים לפיתוח הידע בישראל בתחומים שבחזית המדע ולחילופי מידע ורעיונות. את הסמינרים מעבירים מדענים בכירים מישראל ומחו"ל. יותר מ-10,000 מדענים (רובם צעירים) השתתפו בסמינרים אלו. הסמינרים משמשים להתכנסות של מדענים מהארץ ומחו"ל (ניתן לצרף עד 20 מרצים מחו"ל ) למשך 4–5 ימים לצורך דיון בנושא הנמצא בחזית המדע, ואשר תסייע לקידומו ולפיתוחו בישראל. התמיכה הכספית לסמינר היא עד 40,000 דולר ארה"ב.
 
 
סדנאות בת-שבע
נועדו להפגיש מדענים ישראלים מדיסציפלינות שונות (עם אפשרות לצרף עד 8 מרצים מחו"ל) למשך יומיים לדיון בנושא בין-תחומי במטרה לקדם את הפעילות בו בישראל ולהגביר את שיתוף הפעולה בעניינו בין המדענים הישראלים. התמיכה הכספית היא עד 10,000 דולר ארה"ב.
 
 
עמיתי בת-שבע
מטרתה של תכנית זו להזמין ארצה מדענים בכירים מרחבי העולם למפגשים עם מדענים צעירים באוניברסיטאות בישראל כדי להרחיב את אופקיהם של המדענים הצעירים. התכנית משמשת להביא לישראל מדענים מובילים מהמעלה הראשונה למספר ימים לביקור ולמפגש עם מדענים בלפחות שלושה מוסדות אקדמיים בארץ. הסכום הניתן לעמיתי בת-שבע הוא עד 5,000 דולר ארה"ב.
 
הנחיות להגשת בקשות למלגות עמית בת-שבע 
 
מלגות אהרן ואפרים קציר
מאז הקמתה תמכה קרן בת-שבע בתכנית מלגות של מרכז אהרן קציר שבמכון ויצמן למדע, שמטרתה לאפשר לתלמידי התואר השני והשלישי להשתתף בכינוסים מדעיים בחו"ל. בשנת 2011 החלה תכנית חדשה על שם אהרן ואפרים קציר של תמיכה בהשתלמויות במחקר ובשיטות מחקר חדשות במעבדות חשובות בעולם. תכנית זו מנוהלת ישירות על ידי קרן בת-שבע של האקדמיה. המלגות מיועדות להשתלמות של חוקרים צעירים במחקר ובשיטות עבודה במעבדות מובילות בעולם בתחומי מדעי החיים, המדעים המדויקים והנדסה לתקופה של חודש עד חודשיים. סכום המענק הוא עד 5,000 דולר ארה"ב והוא ניתן לכיסוי הוצאות הנסיעה והשהייה.
 
 
 
ג. על אודות פרופ' אלכס קינן ז"ל
את ישיבת חבר היועצים של קרן בת-שבע דה רוטשילד ביוני 2012 פתח פרופ' יורטנר בדברים לזכרו של פרופ' אלכס קינן, שהיה יועץ בכיר לנשיאי האקדמיה, מייסד וחבר בחבר היועצים של קרן בת-שבע דה רוטשילד. אלכס קינן ייסד, עם אפרים קציר ובת-שבע דה רוטשילד, את קרן ב.ד.ר., בסיועה של אשתו מלכה ז"ל. בשנת 1993 פעל אלכס, ועמו אפרים קציר, להעברת הקרן לחסות האקדמיה. פרופ' יורטנר ציטט את דן טולקובסקי, שאמר שאף לא אחד הגשים את מה שאלכס הצליח להגשים. הנה כמה אבני דרך בפועלו:
 
  • הקים את המכון הגֵאולוגי בנס ציונה
  • הקים את המכון למדעי החיים באוניברסיטה העברית בירושלים
  • שימש סגן הנשיא למחקר ופיתוח של האוניברסיטה העברית בירושלים
  • חיבר את דוח קציר-קינן, שהמליץ על הקמת מוסד "המדען הראשי" במשרדי ממשלה
  • ארגן פורום מדיניות מדע בבית נשיא המדינה אפרים קציר, שיצר את מסגרת הפעולה של המדען הראשי של משרדי ממשלה ואת מסגרת מפא"ת
  • שימש יו"ר המולמו"פ
  • היה חבר הוועדה לאנרגייה אטומית
  • הוא שימש יועץ בכיר לנשיאי האקדמיה, החל מהיכרות שערך אייב הרמן ז"ל בין אלכס קינן ליהושע יורטנר
  • חיבר את "Science and Israel's Future", שהיה הבסיס להקמת הקרן הלאומית למדע והוגדר Masterpiece ע"י פרופ' חנוך גוטפרוינד
  • היה ממקימי הקרן הלאומית למדע
  • הקים את העמותה האמריקאית למחקר בסיסי
פרופ' יורטנר סיכם ואמר שמאלכס קינן נלמד מה הן מחויבויותיו של איש מדע ישראלי.