בטקס המסורתי הוענקו תעודות החבר לשישה חוקרים המצטרפים אל שורותיה. לפרטים על אודות החברים

הטקס התקיים ביום שלישי, כ"ח בכסלו תשס"ז, ערב נר חמישי של חנוכה.

החברים החדשים, פרופסורים מן האוניברסיטאות בישראל, נבחרו באספה הכללית של האקדמיה על פי המלצת חברי האקדמיה משתי חטיבותיה, החטיבה למדעי הרוח והחטיבה למדעי הטבע.

האקדמיה, הגוף הבכיר בקהילה המדעית, נוסדה על פי חוק בשנת 1960 במטרה לרכז בתוכה מטובי אישי המדע בישראל כדי לטפח ולקדם פעילות מדעית בארץ ולייעץ לממשלת ישראל בפעולות הנוגעות למחקר ולתכנון מדעי בעלי חשיבות לאומית.

חברי האקדמיה מונים 94 חוקרים, מהם 52 ממדעי הטבע ו-42 ממדעי הרוח והחברה.

ואלה הם שישה החברים:

פרופ' משה אורן, ממכון ויצמן למדע, מבחירי החוקרים בביולוגיה מולקולרית בארץ ובעולם. מדען מקורי אשר תרם תרומה ייחודית ופורצת דרך להבהרת הבסיס המולקולרי של התהליך הסרטני הנגרם בשל תפקוד לקוי של הגן 53p. עבודתו פתחה עידן חדש בביולוגיה המולקולרית בתחום חקר הסרטן.

שיבוט הגן p53 היה מנוף לתחילתו של מחקר מקיף במעבדות רבות שהביא לידי ההבנה כי הגן p53 הוא הגורם המרכזי בהגנה על גופנו מפני התפתחות תהליכים סרטניים. פרופ' אורן מילא תפקיד חשוב בהשגת ההבנה הזאת בהראותו שהחלבון p53, שהוא תוצר הגן p53, מסוגל לדכא הופעת שינויים תאיים הכרוכים בהתנהגות סרטנית. שנים אחדות לאחר מכן הוכיחה קבוצתו במודלים מעבדתיים כי p53 עשוי לגרום להפעלת תהליך "התאבדות" של תאים סרטניים . על יסוד ממצא זה פותח טיפול חדשני בסרטן באמצעות ריפוי גנטי.

מחקריו המאוחרים יותר עוסקים בהבנת המנגנונים המולקולריים המבקרים את פעולתו של החלבון p53 בתאים בריאים ובתאים סרטניים. בין השאר הביאו המחקרים האלה להבהרת חשיבותה של מערכת האוביקוויטין להבטחת פעילותו התקינה של p53 כמדכא סרטן.

פרופ' אורן פרסם למעלה ממאתיים עבודות במיטב כתבי העת המדעיים ובהן מאמרי סקירה ופרקים בספרים. הוא זכה בשורה של פרסים יוקרתיים ובהם: פרס לומברוזו לחקר הסרטן (2002), פרס אמת (2003) ופרס הצטיינות מה- NIH (2003).

פרופ' משה אידל, המכהן בקתדרה למחשבה יהודית על שם מקס קופר בחוג למחשבת ישראל באוניברסיטה העברית בירושלים, מומחה בעל שם בין-לאומי בחקר הקבלה, השבתאות, המשיחיות, החסידות ותחומים אחרים במחשבת ישראל. במחקריו גילה חיבורים לא ידועים של מקובלים ותיאר שיטות וזרמים בקבלה. בהעמקתו בחקר ראשית הקבלה במאות ה-12 וה-13 חשף רציפות רעיונית בין מחשבתם של חכמי התלמוד והמדרש לבין הקבלה בימי הביניים.

פרופ' אידל לימד כפרופסור אורח באוניברסיטאות שונות בחו"ל, בהן ייל, הרוורד, פרינסטון, אוניברסיטת קליפורניה בלוס אנג'לס, קולז' דה פרנס בפריז, האוניברסיטה המרכז-אירופית

בבודפשט ואוניברסיטאות במוסקווה וברומניה. פרופ' אידל פרסם עשרות מאמרים וספרים בשפות רבות.

בין הפרסים הבולטים שזכה בהם: פרס ח"נ ביאליק בחכמת ישראל (1993), בפרס גרשם שלום בחקר הקבלה מטעם האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים (1995), בפרס ישראל בתחום המחשבה היהודית (1999) ופרס אמת (2002). הוא נבחר לחבר האקדמיה האמריקאית לחקר היהדות בניו יורק (1992) ובשנת 2006 הוענק לו תואר דוקטור לשם כבוד מטעם אוניברסיטת ייל.

פרופ' גדעון דגן, פרופסור אמריטוס במחלקה לזרימה ומעבר חום של הפקולטה להנדסה באוניברסיטת תל-אביב, מבחירי החוקרים בעולם בתחום ההידרולוגיה. נושאי מחקריו העיקריים הם פיתוח מודלים עיוניים ויישומיים של תנועת המים ותהליכי זיהום בקרקע ובמי תהום. המודלים שפיתח משמשים כיום בסיס להבנה ולחיזוי של תהליכים המתרחשים בשכבת הקרקע העליונה (חלחול מי גשם, השקיה וניקוז והסעת חומרים) ובאקוויפרים (ניצול מי תהום ושינוי באיכות המים עקב זיהום והמלחה). עבודותיו הרבות של פרופ' דגן זכו ועודן ממשיכות לזכות בהתעניינות בקהילה הבין-לאומית, בשל חשיבות נושא משאבי המים ברחבי העולם.

הוא זכה בפרסים ובציוני כבוד יוקרתיים ובהם: הפרס ע"ש הורטון (1984) והמדליה ע"ש הורטון (2005) הוא נבחר כעמית של האגודה האמריקאית לגאופיזיקה (1989); זכה בפרס המים של שטוקהולם, המוענק מידי מלך שוודיה (1998); קיבל תוארי דוקטור לשם כבוד מטעם אוניברסיטת פייר ומארי קירי בפריז (1996) ואוניברסיטת בוקרשט (2006) ומאז 1998 הוא חבר האקדמיה למים באוסלו. שמו נכלל ברשימת המדענים המצוטטים ביותר בהנדסה ובאקולוגיה של ה- ISI האמריקני לשנת 2001.

פרופ' סרג'יו הרט, חוקר במכון איינשטיין למתמטיקה, במחלקה לכלכלה, ובמרכז לחקר הרציונליות באוניברסיטה העברית בירושלים, מחשובי הכלכלנים המתמטיים בעולם. תחום התמחותו הוא תורת המשחקים. עבודותיו מצטיינות בבניית קשרים בין גישות שונות בתורת המשחקים ובין גישות אלה לתופעות בתחומי היישום למיניהם. פרופ' הרט הוא חוקר מן השורה הראשונה בעולם בתורת המשחקים, בכלכלה מתמטית ובתיאוריה כלכלית. בין תרומותיו החשובות מחקרים על היווצרות שיתוף פעולה בצורה אסטרטגית; שימוש יעיל באינפורמציה באינטראקציות רב-שלביות ("משחקים חוזרים"); מודלים דינמיים של למידה, הסתגלות ואבולוציה כאשר המשתתפים הם בעלי "רציונליות מוגבלת"; מצבים של תחרות במודלים כלכליים והקשר בינם לבין גישות שונות לפתרון בעיות של חלוקה "הוגנת". הוא תרם בעבודותיו גם בתחומים אחרים, למשל בקומבינטוריקה ובגיאומטריה חישובית במדעי המחשב.

פרופ' הרט הקים את המרכז לחקר הרציונליות באוניברסיטה העברית בירושלים, וכיהן כמנהלו בשמונה שנותיו הראשונות של המרכז.

בשנת 1975 זכה בפרס ביטחון ישראל, לאחר ששילב לימודיו באוניברסיטת תל-אביב עם שירות בעתודה האקדמית בצה"ל. הוא זכה בין היתר בפרס רוטשילד (1998) והוזמן לשאת את ההרצאה היוקרתית על שם וולרס-באולי (2003). כיום הוא מכהן כנשיא האיגוד הישראלי למתמטיקה וכסגן נשיא החברה העולמית לתורת המשחקים.

פרופ' שולמית וולקוב, מחזיקת הקתדרה ע"ש קונראד אדנאור להיסטוריה אירופית השוואתית בחוג להיסטוריה כללית באוניברסיטת תל-אביב, היסטוריונית בעלת מוניטין בין-לאומי בחקר ההיסטוריה של גרמניה בעידן החדש. טבעה חותם עמוק על תחומי מחקרה ונמנית עם החוקרים החשובים ביותר של תולדות יהדות גרמניה במאתיים השנים האחרונות.

פרופ' וולקוב העלתה תובנות חדות בדבר האנטישמיות המודרנית, מקורותיה הרעיוניים, סיבותיה החברתיות והתרבותיות והתפקידים הפוליטיים שמילאה ותרמה תרומה חשובה ביותר להבנת פרויקט המודרניות של יהודי גרמניה על סתירותיו ומורכבותו. במפעלה המחקרי ובפעילותה האקדמית העשירה את השיח ההיסטורי במדינת ישראל.

מחקריה בשנים האחרונות עוסקים גם בהיבטים של תולדות השואה והכתיבה ההיסטורית עליה, וכן בהיסטוריה החברתית-אינטלקטואלית של תקופת הנאורות המאוחרת, ולא רק בגרמניה. במסגרת זו כתבה על ראשית חינוך החירשים באירופה ועל תולדות שפת הסימנים.

מאמריה, העוסקים במאפיינים הדמוגרפיים, החברתיים והתרבותיים הייחודיים של יהדות גרמניה, זכו להד נרחב בקרב החוקרים, בעיקר בגרמניה, והיא הוזמנה לשמש עמיתת מחקר במכון ללימודים מתקדמים בברלין ובמכון להיסטוריה במינכן. היא כתבה וערכה שורה ארוכה של מאמרים וספרים בעברית ובגרמנית.

פרופ' וולקוב זכתה בין היתר בפרס ע"ש פרידריך גונדולף מטעם האקדמיה הגרמנית לשפה וספרויות (1998). היא שימשה ראש המכון להיסטוריה גרמנית וראש בית הספר להיסטוריה באוניברסיטת תל-אביב והעמידה תלמידים רבים, מהם המשמשים חוקרים באוניברסיטאות בארץ ובחו"ל.

פרופ' דוד קשדן, שהצטרף לסגל המכון למתמטיקה באוניברסיטה העברית בירושלים לפני כארבע שנים, הינו אחד המתמטיקאים הבולטים והמובילים בעולם. התחום הנקשר ביותר בשמו הוא תורת ההצגות של חבורות. תגלית בולטת שלו מראשית דרכו היא ההכרה במשמעות רבת הפנים של תכונה מסוימת של החבורה שהוא כינה אותה 'תכונה T', והיום היא מוכרת בכל העולם כ'תכונת קשדן'. מעבר להשלכות התאורטיות של מושג זה, חשיבות רבה נודעת לו בהתפתחות המעשית של מדעי המחשב והתקשורת.

פעילותו של פרופ' קשדן במתמטיקה היא רב-תחומית, וכאמור התחום המזוהה ביותר עם שמו הוא תורת החבורות, ובמיוחד תורת ההצגות של חבורות. מושג החבורה הוא מן הבסיסיים ביותר במתמטיקה, ומקורה של תורת החבורות בתופעות סימטרייה המוכרות מגיאומטריה ומהטבע בכלל. לתורת ההצגות של חבורות נודעת מכבר חשיבות בפיזיקה המודרנית, ובתוך המתמטיקה היא נוגעת בתחומים רבים - מתורת פורייה של האנליזה הקלאסית ועד לאלגברה מודרנית. בעקבות עבודותיו של פרופ' קשדן התבהרה החשיבות גם ליחסי הגומלין עם תחום הגיאומטריה.

פרופ' קשדן נבחר לחבר האקדמיה הלאומית האמריקנית למדעים (1990) ובאותה שנה זכה במלגת מקארתור היוקרתית לחוקרים צעירים. הוא כיהן כראש המחלקה למתמטיקה באוניברסיטת הרוורד ( 1993-1996). בשנים המעטות שפרופ' קשדן נמצא בארץ הוא השפיע רבות על המתמטיקה בישראל.