האספה הכללית של האקדמיה בחרה, בשנת היובל

להיווסדה, בפרופ' רות ארנון לנשיאה הבאה של האקדמיה ובפרופ' ב"ז קדר לסגן הנשיא

האספה הכללית של חברי האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים בחרה בכינוסה השנתי (ביום כ"ו בסיוון תש"ע / 8.6.2010) בפרופ' רות ארנון להיות הנשיאה התשיעית של האקדמיה. פרופ' ארנון תחליף בראש השנה את הנשיא פרופ' מנחם יערי, המסיים כהונה בת 6 שנים (2 קדנציות). לסגן-הנשיא נבחר פרופ' בנימין זאב קדר.

האקדמיה, הגוף הבכיר בקהילה המדעית, נוסדה על פי חוק בשנת תשכ"א (1961) במטרה לרכז בתוכה מטובי אישי המדע בישראל כדי לטפח ולקדם פעילות מדעית בארץ. במסגרת תפקידה היא מייעצת לממשלת ישראל בפעולות הנוגעות למחקר ולתכנון מדעי בעלי חשיבות לאומית.

חברי האקדמיה מונים 100 חוקרים, מהם 55 ממדעי הטבע ו-45 ממדעי הרוח והחברה.**

פרופ' רות ארנון

פרופ' רות ארנון ממכון ויצמן למדע היא אימונולוגית (חוקרת המערכת החיסונית) בעלת שם עולמי. מחקריה מתמקדים בפיתוח חיסונים מתקדמים, וכן בחקר התהליכים המעורבים בסרטן, ובמחלות שנגרמות על-ידי טפילים. היא הייתה שותפה לפיתוח הקופקסון - התרופה הישראלית האתית הראשונה, המשמשת לטיפול בחולי טרשת נפוצה.

פרופ' ארנון היא סגנית נשיא האקדמיה הישראלית למדעים, ונבחרה גם כחברה בארגון הביולוגיה המולקולרית האירופית EMBO . בנוסף, כיהנה כנשיאת הפדרציה האירופית של האגודות האימונולוגיות EFIS, וכנשיאת ההתאחדות האסיאנית של אקדמיות למדע AASA. במכון ויצמן למדע כיהנה במספר תפקידים, ובהם: סגנית נשיא, דיקן הפקולטה לביולוגיה, וראש המחלקה לאימונולוגיה כימית.

פרופ' ארנון זכתה בפרסים רבים, ובהם: פרס רוברט קוך למדעי הרפואה, פרס ספרד לזכר חימנז דיאז. פרס אביר הכבוד של צרפת, פרס הארגון העולמי "הדסה" לנשים מצטיינות, פרס וולף לרפואה, פרס רוטשילד בביולוגיה, פרס ישראל, ד"ר לשם כבוד של אוניברסיטת בן-גוריון בנגב, תואר "יקיר תל-חי" מכללת תל-חי. בשנת 2009 נבחרה פרופ' ארנון כחברה באגודה האמריקאית לפילוסופיה.

פרופ' ארנון היא היועצת לענייני מדע לנשיא המדינה, ומכהנת בקתדרה לאימונולוגיה כימית על-שם פאול ארליך במכון ויצמן למדע.

פרופ' ב"ז קדר

פרופ' ב"ז קדר מהחוג להיסטוריה באוניברסיטה העברית בירושלים הינו אחד ההיסטוריונים המובילים בחקר מסעי הצלב וממלכת ירושלים הפראנקית, כשלזכותו נזקף גילויים של מספר טקסטים מרכזיים. מחקרו על עמדות אירופה הקתולית כלפי עולם האיסלאם חשף את קשרי הגומלין בין רעיון המיסיון לרעיון מסע-הצלב. עבודות אחרות, העומדות בסימן ההיסטוריה ההשוואתית, עוסקות במנטליות של סוחרי איטליה בימי הביניים, במקומו של הגירוש בהיסטוריה העולמית, בהמשכיות תרבותית לאחר התמוטטות מדינית, ועוד. חידוש בתחום אחר הוא יצירת סדרות תצלומי אוויר כדי שאלה תשמשנה כמקור היסטורי.

פרופ' קדר כיהן כנשיא האגודה הבינלאומית לחקר מסעי-הצלב, כיו"ר הרשות לתלמידי מחקר באוניברסיטה העברית וכמנהל המכון ללימודים מתקדמים. כן ייסד את בית הספר להיסטוריה של האוניברסיטה העברית. הוא משמש עתה כיושב ראש מועצת רשות העתיקות, כעורך-מייסד של השנתון Crusades, וחבר מערכת של הסידרה Cambridge History of the World.

פרופ' קדר הוא עמית ה-Medieval Academy of America וה-Monumenta Germaniae Historica ((MGH והוענק לו ד"ר לשם כבוד מטעם אוניברסיטת חיפה.

פרופ' קדר שימש יו"ר החטיבה למדעי הרוח באקדמיה ובמסגרת זו עמד בראש הוועדה לבדיקת עתידם של מדעי הרוח באוניברסיטאות המחקר בישראל (דוח שאושר בנובמבר 2006) וועדת בדיקה למחקר ההיסטוריה באוניברסיטאות בישראל ( דוח הוועדה אושר במרס 2007). הוא גם יזם סידרת מהדורות ביקורתיות של חיבורים עבריים שנכתבו בגרמניה בימי הביניים; סידרה זו משותפת לאקדמיה ול- MGH.

**עוד על האקדמיה

האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים נוסדה כאמור לפי חוק בשנת תשכ"א (1961). חברים בה כמאה מבחירי מדעני ישראל. תפקידי האקדמיה הם בין היתר לטפח ולקדם פעילות מדעית בישראל, לייעץ לממשלה בעניינים הנוגעים למדיניות לאומית של מחקר ותכנון מדעי, לפרסם כתבים מדעיים ולקיים קשרים עם חוקרים עמיתים ועם גופים דומים בחו"ל.

האקדמיה רואה בקידום המחקר המדעי הבסיסי אתגר בעל חשיבות לאומית, ולפיכך היא עושה בהתמדה למען פיתוח תשתית הולמת למחקר משגשג בארץ. דוגמה מובהקת לכך היא הקמת הקרן הלאומית למדע. בפעילותה השוטפת מייעצת האקדמיה לגורמי ממשל בנושאים רוויי מדע ומכנסת ועדות מקצועיות בקשת רחבה של תחומים: מדעי הטבע, טכנולוגיה, ביטחון, חברה, כלכלה, חינוך ומדעי הרוח. האקדמיה תומכת במפעלים בעלי חשיבות לאומית כגון השתתפות של ישראל במתקני מחקר בין-לאומיים ובמפעלי חיים כגון חקר קטעי שירה ופיוט מן הגניזה הקדומה בקהיר, האונומסטיקון של ארץ ישראל והפלורה והפאונה של ארץ ישראל. מחקרים מונומנטאליים מעין אלה מתפרסמים בהוצאה לאור של האקדמיה.

בבית האקדמיה מתקיימים כינוסים, ימי עיון והרצאות המיועדים לאנשי מדע וכן אירועים רבים הפתוחים לקהל הרחב. כמו כן האקדמיה יוזמת פעולות שיביאו לידי ביטוי את הישגי המדע בישראל ויקרבו בני נוער לחידושי המדע. היא מעודדת הצטיינות ביצירה ובמחשבה המדעית ומעניקה מלגות הצטיינות כחלק ממאמציה לטפח את הדור הצעיר של המדענים בישראל.